פסק-דין בתיק ת"א 23996-04-10

1.         זוהי תביעה לפיצויים בסך 108,518 ש"ח, בגין הפרת הבטחת נישואין. 

טענות הצדדים:

2.         התובעת טועת כי בחודש 11/07 הכירו הצדדים זה את זו, באמצעות אתר היכרויות באינרנט ועד מהרה נפגשו, והחלו לנהל מערכת יחסים אינטימית טובה וקבועה.

התובעת טוענת כי בחודש 12/07 העתיקה היא את מקום מגוריה עם בתה הקטינה (מיחסים קודמים), מבית שאן לבית הורי הנתבע במודיעין, לאחר שהלה הציע לה לעשות כן, כדי למסד את הקשר הזוגי ביניהם לקראת עתידם המשותף. עקב כך, ויתרה היא לטענתה על מקום עבודה קבוע במפעל "עוף טוב" בבית שאן, ויתרה לטענתה על דירת מגורים מטופחת ומסודרת, ועל משפחה וחברים. מיום שעברה להתגורר איתו התעצמה אהבתם לטענתה, הנתבע לא חדל מלפרגן ולהללה באוזני בני משפחתו ומכריו, תוך שחוזר ומדגיש את אהבתו העצומה לתובעת ואת המזל הטוב שנפל בחלקו לבלות במחיצת התובעת כ"אישה של חייו" לעולמי עד. 

3.         התובעת טוענת כי בחודש 1/08 גילתה, כי התעברה מהנתבע. הנתבע הגיב בשמחה, והודה בפניה, כי הוא האב ובכוונתו להינשא לה. בו ביום מהר לחלוק את שמחתו עם הוריו, אלא שזו הייתה קצרה לאור תגובת אמו, אשר דרשה ממנו, כי התובעת תעבור הפלה. התובעת סרבה, ועזבה שבורה ומאוכזבת לדירתה בבית-שאן. גם לאחר עזיבתה, הצדדים המשיכו לנהל מערכת יחסים, אולם התגוררו בנפרד.

4.         לאחר שהנתבע התעשת מהצעת אמו, פנה לתובעת בתחנונים, כי תשוב לדירת הוריו ותמצא מקום עבודה קבוע, וכך יתבססו מבחינה כלכלית וימשיכו יחסיהם לקראת נישואיהם. התובעת סרבה, אולם הוסכם, כי ימשיכו את מערכת יחסיהם, אך יתגוררו בנפרד עד לחתונה.

5.         התובעת טוענת כי ביום הולדתה אשר התקיים ביום 3/8/08, תכנן לה הנתבע מסיבת הפתעה, שבשיאה הציע לה נישואין למול המצלמה ובני משפחה. התובעת נעתרה להצעה, ובו ביום קבעו להינשא בחודש 12/08. הצדדים החלו בהכנות לקראת האירוע הגדול, שבמהלכו ילדה את בתם המשותפת ביום 15/9/08. את שעות הלידה בילתה התובעת גם עם הנתבע, כשזה הרעיף עליה חום ואהבה ואף רכש עבור ביתו הקטינה קנייה ראשונה בסך 4,500 ש"ח.

6.         התובעת טוענת כי בחודש 11/08 הצדדים בילו בצימר, ומשם המשיכו ההכנות לקראת יום נישואיהם, אלא שבסיום הנופש הודיע הנתבע לתובעת, כי אינו מעוניין להינשא לה. כתוצאה מכך, נותרה היא כנועה, שבורה ומפוחדת מלהמשיך בחייה, מתקשה להכיר גברים אחרים ולנהל מערכת יחסים נוספת. מפירודם ועד היום עודנה נתמכת ונזקקת לטענתה לחסדי משפחתה ומכריה כדי להתגבר על נזקיה הנפשיים והכלכליים שעולל לה הנתבע במו ידיו, ובכלל זה מחודש 2/08 נותרה מחוסרת עבודה. הנתבע אף לא הכיר בבתם המשותפת, ורק לאחר שהוגשה תביעה על ידה, והוכח כי הנתבע הוא אבי הקטינה, ניתן ביום 21/3/2010 פסק דין על-יסוד הסכמת הצדדים, הכולל משמורת, הסדרי ראייה ומזונות.

7.         הנתבע לא חלק על כך כי הכיר את התובעת באמצעות אתר היכרויות באינטרנט, אלא שלטענתו, לא התפתחה ביניהם מערכת יחסים אמיתית, אלא קשר סתמי המבוסס על קשר פיזי, וכי התובעת לא יכולה להצביע על ראיות, המעידות על הפרת הבטחת נישואין.

הנתבע טוען כי בני הזוג הכירו תקופה קצרה ביותר במהלכה נכנסה התובעת להריון, כאשר לא שרר ביניהם כל קשר עמוק ו/או חיים משותפים. הריון התובעת לא היה מתוכנן, הנתבע אכן התרגש לקראת לידת הקטינה, אך לא העניק לתובעת חום ואהבה בכלל. בתחילה, הכחיש כי הוא האב, והצדדים נשלחו בהסכמה על-ידי בית-המשפט לבדיקת רקמות. בכל אופן, הצדדים לא שוחחו על עתיד ו/או על ילד משותף. 

הנתבע טוען כי הוא מצידו לא הציע לתובעת להעתיק את מגוריה בראשית הקשר, והתובעת לא העתיקה מקום מגוריה לבית הוריו, אלא בילתה רק סוף שבוע עימו. הפסקת עבודתה, אינה קשורה ל"עתידם המשותף", והתובעת מטעה את בית-המשפט, כאשר מנסה ליצור קשר בין פיטוריה ובין הנתבע.

הנתבע לא תכנן מסיבת הפתעה לתובעת, אומנם הוא הציע לה נישואין, אך המדובר בבדיחה וגימיק, שנעשתה תוך כדי מסיבה. באותו הערב, רחוק מהמצלמות, אמר לה, כי אין יחסים אמיתיים ביניהם והוא לא התכוון להינשא לה. בכל אופן, הצדדים לא החלו בהכנות לחתונה, והנישואין לא נרשמו ברבנות.

8.         מטעם התובעת, העידה בעצמה, העידה אמה  גב' מדלן שמחה פחימת (להלן : "הגב' פחימת"), ואחותה - הגב' נופר קופיקה. מטעם הנתבע, העיד הוא בעצמו, ואביו - מר צ'רלי אביכזר ( להלן : "מר אביכזר").

המסגרת הנורמטיבית:

9.         התובעת הגדירה את מהות התביעה כתביעת פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין, ותביעה נזיקית בעילה של תרמית והצגת מצג כוזב, אלא שבסיכומיה זנחה את עילת התרמית והצגת מצג כוזב, ולכן ההתייחסות בפסק-הדין תהיה לעילה החוזית בלבד. מה גם, שלא שוכנעתי כי במקרה דנא התקיימו יסודות עילת התרמית והצגת מצג כוזב.

10.        בע"א 5587/93 דניאל נחמני נ' רותי נחמני ואח', פד"י מ"ט (1) 485 (1995) נפסק כי: "ההבטחה לנישואין היא אפוא, בשיטתנו המשפטית, חוזה מחייב, שהפרתו אינה מזכה את הנפגע באכיפה או בפיצויי קיום, אלא בפיצוי על הנזק שנגרם לו". (ראה גם ע"א  416/91 יצחק ממן נ' רחל טריקי, פד"י מז (2) 652 (1993) והפסיקה שם).

11.        בע"א 647/89 ראלף שיפברג נ' תמר אבטליון, פ''ד מו(2) 169, והפסיקה שם,  נפסק עוד כי: "אפשר לזכות בפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין גם בהיעדר כל כוונה לרמות מצד המבטיח".

12.   נטל ההוכחה על הטוען להפרת הבטחת נישואין הוא כבד, כך שלא כל אמירה יש בה משום התחייבות משפטית. לעניין זה יאים הדברים שנפסקו  בעמ"ש 1165/09 (מחוזי - תל-אביב-יפו) פלונית ואח' נ' פלוני (21/9/2011): " כפי שנקבע בפסיקה לא כל אמירה בדבר כוונה עתידית זו או אחרת יש בה משום התחייבות משפטית, תוך שיש להבחין בקו הגבול בין אותם מקרים בהם אין מקום להתערבות בית המשפט במערכת הזוגית של בני זוג או הטוענים לכך, לבין אותם מקרים שבהם הוצבה אותה תשתית עובדתית שבגינה, יש מקום שהמשפט יאמר דברו. לא בכדי נקבע כי נדרש נטל שכנוע כבד על התובע, לצורך הוכחת קיומה של הבטחת נישואין שהופרה".

       לעניין זה יאים גם הדברים אשר נפסקו על-ידי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני ואח' (14/7/04) כדלקמן: